המשלוח לא הגיע ליעדו במועד - הנזק התחלק בין בעל המטען למשלח 

חברה העוסקת בהנדסת קירור ומיזוג אוויר כרתה ביום 25.9.08 הסכם עם משלח בינלאומי להובלת ציוד קירור שבבעלותה מנמל חיפה לרוסיה עם מקטע יבשתי מסוים. ציוד הקירור יועד להגיע ללקוח של החברה ברוסיה עימו התקשרה בחוזה. המשלח התחייב להביא את הסחורה ליעדה עד ליום 10.10.08, כאשר בהזמנת המשלוח הודגש כי העמידה בלוח הזמנים אשר קבעו הצדדים היא קריטית. הובלת הטובין ושחרורם השתבשו והצדדים תבעו זה את זה בגין נזקים שונים.

טענות הצדדים

החברה טענה כי המשלח הפר את ההסכם בכך שהוביל את המשלוח ליעד שונה מהיעד עליו סוכם בעת כריתת ההסכם. בעקבות כך, טענה החברה כי נגרמו לה נזקים רבים מאחר והחברה נאלצה להזמין עבור הקונה ציוד חלופי ולהתקינו באופן זמני עד להגעת המשלוח מישראל.

מנגד, טען המשלח כי הוא ביצע את חלקו בהסכם מול החברה כנדרש, וכי בעת הובלת המשלוח לרוסיה - נמנעה כניסתו ושחרורו, מאחר ונדרש היה אישור לשחרור המשלוח וייפוי כוח, אותם לא דאגה החברה להכין מבעוד מועד.

עוד הוסיף המשלח כי החברה לא נתנה לו הנחיות כיצד לנהוג במשלוח ובשלב מאוחר יותר ביקשה להחזיר את הסחורה לישראל, בקשה לה נענה המשלח וזאת בתנאי שישולם לו חלקו עבור עבודתו. לאחר מכן הסתבר למשלח כי עליו לאחסן את המשלוח באירופה אולם החברה סירבה לשלם על כך, והמשלח נאלץ לאחסן את הסחורה ביוון על חשבונו.

המשלח טען לנזקים שנגרמו לו בגין עבודתו, אובדן ימי עבודה, עלויות אחסון המשלוח ביוון והעיכוב ברוסיה.

הדיון המשפטי

בית המשפט בחן את ההסכם אשר נכרת בין הצדדים וגבה עדויות מגורמים אשר היו מעורבים בעסקה. בת המשפט הסיק, מן החומר והעדויות שהוגשו לו, כי הכשל בהובלת המשלוח נובע מהיעדר רישיון תנועה למשלוח עצמו אשר הוביל המשלח והוזמן על ידי החברה, ולא בשל כשל הקשור לרכב של המשלח אשר הוביל את המשלוח ליעדו.

השאלה אשר בחן בית המשפט היא מי היה הגורם האחראי להשיג את רישיון התנועה למשלוח, כאשר ההסכם לא התייחס לסוגיה זו. לעניין זה, בית המשפט קבע כי היה על המשלח ליידע את החברה בעת ביצוע ההזמנה כי נדרש רישיון למעבר המשלוח אותו החברה היתה אמורה לספק.

בית המשפט קבע כי המשלח הפר את ההסכם אשר נכרת בינו לבין החברה בכך ששינה את מסלול ההובלה על דעת עצמו וכי הוא איחר במועד הגעת המשלוח ליעדו ברוסיה.

עוד קבע בית המשפט כי החברה לא הקטינה את הנזק מאחר ולא שיתפה פעולה בזמן אמת עם המשלח אשר "נתקע" עם המשלוח ואף בסופו של דבר הורתה למשלח להשיב את המשלוח חזרה לישראל.

לאור כל אלה, בית המשפט הגיע למסקנה כי לכל אחד מהצדדים ישנה תרומה של 50% בנזקי הצד השני ולפיכך חייב הן את החברה והן את המשלח לשלם אחד לשניה בהתאם לגובה הנזקים אשר נגרמו להם.

ת"א 166486/09 פורסם בנבו, 31.12.19